הכרעת דין בתיק ת"פ 52438-09-11 - פסקדין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו שני פרטי אישום באשר למעשים אשר כוונו כלפי המתלוננת, היא אשתו עימה הוא מצוי בהליכי גירושין. בפרט האישום הראשון יוחסו לנאשם עבירות של פגיעה בפרטיות ואיומים באשר למעשים שהתרחשו על פי הנטען ביום 28/1/08 ובפרט האישום השני יוחסה לנאשם עבירה של פגיעה בפרטיות באשר למעשים שבוצעו בהמשכם של מעשים אלה.

פלונית היא המתלוננת סיפרה בבית המשפט כי התגרשה מן הנאשם בדצמבר 2009 וכי ההסכמה למתן הגט היתה כבר בשנת 2007 . הסכם הגירושים הוצג על ידיה  (ת/3).  היא סיפרה כי הליך הגירושים החל יפה ובשלב כלשהו החליט הנאשם כי לא ייתן לה גט ואזי הוא החל להציק לה ולהטריד אותה. היא סיפרה על אירוע בת המצווה שערכה לילדתם וכי ביקשה מן הנאשם כי יגיע לאירוע זה וזאת בעבור הילדה. הילדה אף ביקשה כי הנאשם יביא עוגה. הנאשם ביקש להגיע קודם כל לביתן שכן ציין כי לא ראה את הילדות זמן רב וכך היה . כאשר הגיעה העת לצאת אל האירוע הוא סיפר לה כי החבר שאמור היה להביא את העוגה לא הגיע ועתה הוא יתקשה להביא את העוגה. היא הציעה להזמין מונית והוא הבהיר לה כי הזמין עוגה כה גדולה עד כי שום נהג מונית לא יסכים לקחתה ועל כן הציע כי הוא יסיע אותן למקום האירוע ולאחר מכן ייסע להביא את העוגה. מאחר שחשוב היה לה כי האב יטול חלק באירוע של הילדה, הסכימה לתת לאו את הרכב והנאשם נסע להביא את העוגה, אלא שהוא לא חזר כלל ועיקר. לאורך כל הערב הן חיכו לו אף הוא לא הגיע ואירוע בת המצווה התרחש בלעדיו. בסוף האירוע משחזרה לביתה במונית הבחינה כי כל ארונות הבגדים שלה רוקנו מבגדיה, לרבות לבנים  , בגדי חורף ובגדי קיץ. דבר לא נותר. עוד הבחינה כי אף המחשב והמדפסת נלקחו מן הבית. לפתע אחת מהבנות הסבה את תשומת ליבה כי סכין מונח על מיטתה. הבנות החלו לבכות כיצד זה במקום להגיע אל האירוע , חזר האב אל הבית, פרץ אליו ועשה את שעשה. המתלוננת בדקה את הבית וגילתה כי חסרים הטלפון שלה, מצלמה ומעט תכשיטים ואזי הזעיקה את המשטרה.

למחרת בבוקר, לאחר שהשלימה את עדותה במשטרה, התקשרו אליה ממקום עבודתה במכון הטכנולוגי בחולון ומסרו לה כי כל הקמפוס מלא מודעות בגנותה. בחלקן כתוב כי היא מקבלת שוחד מוועדת המכרזים של האגודה,  ומנהלת רומן . המתלוננת הבינה כי הנאשם נטל חומר מן המחשב שנטל מביתה , הדפיס מודעות ותלה אותן במקום עבודתה. היא הציגה מודעות (ת/4 - ת/5). כמו כן הוציא ממחשבה הצעות מחיר של חברה שלה המארגנת אירועים ואף אותן תלה בקמפוס. המתלוננת סיפרה כי זמן קצר לאחר מכן פוטרה מעבודתה, היתה מובטלת במשך חצי שנה כאשר היא המפרנסת היחידה של שלוש בנותיהם ואביהן אינו מבקר אותן.

המתלוננת הדגישה כי לאור הסכם הגירושים שהיה ביניהם ואשר אותו הציגה לבית המשפט הרי שעל הנאשם היתה אסורה הכניסה לבית.

לטענת הנאשם כי מדובר ברכוש משותף, הן באשר לדירה והן באשר לרכב, היא הפנתה אל ההסכם.

לגבי המטלטלין היא הבהירה כי הנאשם נטל את  כל חפציו האישים מן הבית והגיע לעשות כן בליווי שני שוטרים לאחר שנקבע בבית המשפט מועד מדוייק בו הוא יעשה כן.

היא סיפרה על תחושותיה הרעות והקשות בעקבות מעשיו של הנאשם הן בליל בת המצווה והן באשר למקום עבודתה אותו איבדה סוף דבר.

בחקירה הנגדית אישרה המתלוננת כי שילמה לאחר ההסכם מספר חשבונות כפי שהוצג לה על ידי ב"כ הנאשם כי חלקם לא שולמו. היא ציינה כי גם הנאשם לא עמד בהסכם ולא נתן לה את הגט כפי שהובטח. היא אישרה כי בין חתימת הסכם ביום 25/11/07 ועד ליום האירוע ביום 28/1/08 אכן לא קויימו כל התנאים .

היא אף אישרה כי לה ולנאשם היה מייל משותף, אולם סתרה את טענת ב"כ הנאשם כי לפיכך יכול היה הנאשם ליטול חומר מן המחשב שלו, בלא צורך להיכנס למחשבה, שכן ציינה כי חלק מן החומר נמצא רק במחשבה.

משטען נגדה ב"כ הנאשם כי הנאשם נכנס לביתה ביום האירוע עם מפתח שניתן לו על ידיה, הדגישה המתלוננת כי אמנם היה בידו צרור המפתחות כיוון שהוא נהג ברכבה והיא אפשרה לו לעשות כן על מנת להביא את העוגה, אך היא לא אפשרה לו להיכנס לדירתה והוא עשה כן מבלי לקבל את רשותה ובוודאי שהיא לא נתנה לו את רשותה ליטול משם את בגדיה וחפציה.

לטענת הנאשם כי משהגיע לדירה אותו יום אחה"צ כבר היה סכין בחדר השינה, טענה המתלוננת כי זוהי טענה שקרית וכי היא אינה אוכלת בחדר השינה וכך גם בנותיה.

ב"כ הנאשם הרחיב בחקירה הנגדית באשר למטלטלים בדירה ולמי היו שייכים והמתלוננת הדגישה כי הכל נקנה בכספה כיוון שהנאשם לא עבד כלל ועיקר ולאחר מכן אף לא שילם מזונות והיא נאלצה להפעיל הוצל"פ על מנת לקבל מקצת מן הכסף שהגיע לבנותיה.  על מנת לקבל את הגט המובטח נאלצה אף להסכים להפחית את סכום המזונות.

המתלוננת אישרה כי היא עצמה לא היתה במקום עבודתה אותו יום ואך דווח לה על תליית המודעות. היא קיבלה את המודעות מיושב ראש אגודת הסטודנטים אשר מסר לה אותן.

הוגש הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 25/11/07 (ת/3) .

סעיף ה' להסכם דן בעניינה של דירת המגורים המשותפת לבני הזוג ונכתבו תנאים שונים באשר לחלוקתה ותשלומים בעבורה. סעיף 9 לפרק זה של ההסכם קובע כך:

"הבעל לא יוכל להיכנס החל מיום זה ואילך לדירת מגורי הצדדים, אלא בהסכמת האישה".

סעיפים 20 -21 לפרק זה קובעים כך:

"מוסכם כי הבעל יהיה רשאי לקחת את המטלטלין השייכים לו בתיאום מראש עם האישה.

יתר המטלטלין שנצברו על ידי הצדדים במהלך תקופת נישואיהם, יישאר בחזקתה של האישה, זולת חפציו האישיים של הבעל".